הטמעת התעסוקה הרב-גילית במציאות חיינו היא מהלך חברתי רחב, התואם את המציאות הדמוגרפית והחברתית המשתנה לנגד עינינו. בד בבד, זהו מהלך אישי ואנושי, המשפיע על חייהם של אנשים מבוגרים דרך השתלבותם מחדש בעולם התעסוקה. נציג שני סיפורים של שני עובדים מבוגרים, שהשתתפו בתוכניות מנקודת מבטם.
הסיפור של הללי אלעזר
נעים להכיר: הללי אלעזר, בת 52, בעלת סטודיו עצמאי לעיצוב גרפי - תקשורת חזותית, דיגיטל פרינט וכל מה שביניהם.
הסיפור שלי ושל "אמצע הדרך"
מזה 15 שנים אני בעלת סטודיו לעיצוב גרפי - תקשורת חזותית. לאורך השנים הפעילות העסקית של הסטודיו הייתה רציפה ולשמחתי חוויתי צמיחה עסקית נרחבת.
לפני כארבע שנים חל שינוי רדיקלי בהיקפי הפעילות וכמות הלקוחות ירדה. אחרי שנים של עשייה מקצועית ועסקית מוצלחת מצאתי עצמי פתאום מובילה עסק שהעתיד שלו לא ברור. מצמיחה עסקית עברתי לדעיכה, שלא הייתה מוכרת לי. הבנתי שאני חייבת לחשב מסלול מחדש. "לאן עכשיו? האם נכון לי להמשיך כעצמאית? האם באותו מקצוע או שעלי לחפש משהו אחר, חדש"? שאלות משמעותיות, שאלות שהן משנות חיים פתאום באמצע החיים, כשגם הגיל הכניס לתוך המשוואה מורכבות וחששות.
וכך, לפני כשנתיים, כמי שפועלת עצמאית, ללא תמיכה כזו או אחרת, בתוך השבר שנוצר, יצאתי לחפש לי כיוון חדש, כשהעתיד לא ברור ומדאיג. לשמחתי הכרתי את "אמצע הדרך". התחלתי בתהליך ליווי יחד עם מקדמת תעסוקה מסניף כפר סבא. המטרה שלי הייתה "לחזור ולעמוד על הרגליים", להגדיר לעצמי מחדש אופק תעסוקתי.
צומת משמעותי ראשון היה בסדרת המפגשים עם מקדמת התעסוקה, שעזרו לי לחזק מחדש את הידיעה (שהתערערה), שאת המקצוע עיצוב גרפי אני מאוד מאוד אוהבת, שאני מאמינה בכישורים שלי במקצוע הזה ומעל לכל, שאני רוצה להמשיך לעסוק בו. בתוך השבר הזה זו תובנה חשובה ומשמעותית.
עם ההבנה הזאת הצטרפתי להכשרה לפרילנסרים ובמשך כחצי שנה נחשפתי למסת ידע בתחום ניהול, הצבת יעדים, הכרת עולם הדיגיטל, רשתות חברתיות, מנועי צמיחה, ניהול זמן, סוגיות משפטיות וכלכליות. קיבלתי כלים להרים מחדש את הסטודיו - מקצועית ועסקית. בנוסף לכל אלה, הפכתי חלק מקהילה מגובשת ותומכת (להבדיל מלהיות לבד).
המפגש שלי עם "אמצע הדרך" היה מפגש משנה חיים. הוא נוצר בשעת משבר, כשהייתי זקוקה לשותף ויד מכוונת, כדי לתכנן את העתיד התעסוקתי שלי. לא רק שהגדרתי מחדש כיוון גם קיבלתי "צידה מקצועית" שתאפשר לי להצליח בו. דרך אגב, אם תציצו בעמוד הראשון תגלו, שאני היא זו שעיצבה את הספר הזה כחלק מעבודתי העצמאית בסטודיו.
תודה!
הללי אלעזר
הסיפור של שלמה מעוז
נעים להכיר: שלמה מעוז, בן 74 מירושלים, מהנדס תוכנה, יזם ומדריך כושר וצ'יקונג.
הסיפור שלי ושל "הפלוס בשישים"
רוב הקריירה שלי עבדתי בתחום המחשוב בחברות ענק בארצות הברית. נשארתי שם לאחר לימודי הנדסת מחשבים ותוכנה ואף הקמתי שם מספר חברות. לפני כתשע שנים החלטתי לשוב לישראל וכאן עבדתי מספר שנים בייעוץ לחברות בנושאי מחשוב ותוכנה. בהדרגה הפסקתי עם זה, רציתי ללמוד ולעסוק בתחום העניין שלי וכך התחלתי ללמוד קורס למדריכי חדר כושר וקורס למדריכי צ'יקונג ואני עובד בכך עד היום בהנאה רבה.
לפני שלוש שנים הבנתי, שהיום לא מתמלא לי מספיק ושאני רוצה לעבוד בעבודה יותר קבועה ומסודרת, 17:00-9:00, כמו שאומרים באנגלית.
לאחר כשנה של חיפושים הבנתי שיש לי בעיה. למרות שחיפשתי בתחום שבו יש לי המון ניסיון וידע, מעט מאוד פניות שלי נענו ורק ממקומות שלא עניינו אותי. קורות החיים שלי לא הצליחו לעבור את הסינון בגלל הגיל המתנוסס עליהם. גיליתי שאנחנו מדינה של צעירים, וזה מורגש גם במקום העבודה ובעיקר כשמחפשים עבודה.
כך הגעתי לתוכנית "הפלוס בשישים" בירושלים, שם קיבלה אותי ענבל, מקדמת התעסוקה, ושם גם הצטרפתי לסדנה קבוצתית "התחדשות תעסוקתית". למדתי הרבה על השוק העסקי בישראל ועל התרבות בו. הבנתי שיש לי מה להציע גם בתחומים אחרים והתחלתי להיפתח למשרות מעניינות ומגוונות. שיפרתי את קורות החיים לאופן שנהוג כיום בישראל וכתבתי עם ענבל מכתב מקדים וקולע על עצמי.
התחלתי לקבל יותר הזמנות לראיונות, אך היו עוד תסכולים רבים. נתקלתי בסירובים של מעסיקים במקומות שבהם עניתי על כל הדרישות והיה לי הרבה מה לתרום. לפעמים הרגשתי שהמראיינים ראו בי איום ולפעמים חששו שאהיה לנטל, מה שהבהיר לי עד כמה מעסיקים רואים אותי ואת חבריי בצורה רחוקה מהמציאות. ענבל הייתה אוזן קשבת, עזרה לי לא לוותר והתעקשה להראות את החוזקות שלי.
לבסוף נתקלתי במכרז על תפקיד שעניין אותי במשרד לשוויון חברתי. מדובר ב"תקן לאזרח ותיק" במחלקה לאסטרטגיה ומדיניות. בעידודה ובתמיכתה של ענבל הגשתי מועמדות והתקבלתי. כיום אני כבר שנה וחצי בתפקיד מעניין, שמשתלב לי בצורה טובה בחיים. ארבעה ימים בשבוע אני שם, משעה מוקדמת בבוקר, וביום החמישי אני מדריך ומתרגל כושר וצ'יקונג. בנוסף לכך, אני ממשיך ללמוד בתחומים מגוונים ולאחרונה אף התחלתי בשני מיזמים חדשים. מיזם טכנולוגי המפתח מוצר חדשני למניעת הידבקות ממשטחים עם נגיף הקורונה ומוצר חברתי "קול קורא וכותב" - כתיבת ספר שיתופי של אזרחים ותיקים, שמטרתו הפגת בדידות בקרב המשתתפים.
ו"הפלוס בשישים"? ענבל ואני עדיין בקשר, וכיום אני בעיקר רוצה להעביר את הבשורה למעסיקים שמפספסים בגלל הגיל אנשים נהדרים, מלאי אנרגיות וניסיון, שיכולים לתרום רבות לארגון.