במשך שנתיים ליווה מחקר של מכון 'צפנת' את שתי התוכניות לקידום תעסוקת מבוגרים 'אמצע הדרך' ו'הפלוס בשישים'. כך בחנה עין נוספת וחיצונית את התנהלות התוכניות, עמידתן במטרות וביעדים, ועוד. להלן המסקנות העיקריות, הנחלקות לכאלה הנוגעות למודל ולתפעולו ולכאלה הנוגעות לעקרונות העבודה עם אוכלוסיית היעד.
את דוח המחקר המלא ניתן למצוא במאגר הידע בקישור זה. (קישור למסמך – דו"ח המחקר המלווה)
מסקנות הנוגעות למודל התוכניות ולתפעולו
מודל הפעולה שבו נעשה שימוש בתוכניות נמצא אפקטיבי והתוכניות הצליחו להביא להשמה של 45% ממשתתפיהן.
לשילוב התוכנית בתוך מרכז תעסוקה עירוני (המרכז המשתלב) יש יתרון משמעותי (ראו הרחבה על החלופות להקמת מרכז תעסוקתי מקומי בפרק 4).
מומלץ מתן מענה לכל טווח הגילאים (75-45).
הגיל הקובע הוא הגיל התפקודי ולא הגיל הביולוגי: נדרש מענה גמיש המותאם לצרכים של האדם על פי תפקודו וכישוריו.
למעטפת המקצועית חשיבות רבה לליווי ולפיתוח הצוותים, להובלת מהלכים ארציים ולפיתוחים חדשים.
ישנה חשיבות לפריסה גיאוגרפית רחבה יותר, שתאפשר מענה לכל אזרחי המדינה המבוגרים לפי הצורך.
שותפות בין-משרדית: למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ולמשרד לשוויון חברתי יש עניין משותף לסייע לאוכלוסיות של שתי התוכניות. ההמלצה היא ליצור חיבור בין התוכניות ותכלול משותף של הפעילות לטובת כלל האוכלוסייה.
ראייה לאומית: נדרש לפעול להקמת תוכנית לאומית שתתכלל את כלל הגופים הרלוונטיים לקידום תעסוקת מבוגרים.
מסקנות לגבי עקרונות העבודה עם אוכלוסיית היעד
הגיל הקובע הוא הגיל התפקודי ולא הגיל הביולוגי: נדרש מענה גמיש המותאם לצרכים של האדם על פי תפקודו וכישוריו.
מניעה: יש לשים דגש בארגונים על פיתוח ושימור עובדים מבוגרים כדי למנוע פיטורים. ככל שהדבר ייעשה בטווח הגילאים המוקדם יותר, כך יגדל הסיכוי שעובדים מבוגרים יישארו בארגון.
מומלץ מתן מענה לכל טווח הגילאים (75-45).