המשמעויות הכלכליות והחברתיות של אי-תעסוקת מבוגרים ברמה הלאומית

בהיבט הכלכלי, תעסוקת מבוגרים תורמת לכלכלת המדינה בשני מסלולים מקבילים המעצימים את המשק:

  • הצמחת הכלכלה באמצעות תעסוקת מבוגרים יצרנים, המניעים את המשק.

  • חיסכון למשק באמצעות מניעת תלות כלכלית של האוכלוסייה המבוגרת והיותה נטל כלכלי.


צמיחה

  • הכנסות למדינה: עובדים מבוגרים תורמים לכלכלת המדינה הן במישור היצרני (תפוקתי) והן כמשלמי מיסים לקופת המדינה. סך כל ההפסד הכלכלי הנגרם מאי-העסקת בני 65, שיש להם פוטנציאל להמשיך לעבוד, בהתבסס על שכר המינימום, מוערך ב-6.4 מיליארד שקל (מכון ירושלים לחקר שווקים, 2012). בהקשר זה חשוב לסתור את התפיסה השגויה, שמבוגרים הממשיכים לעבוד 'תופסים' מקום של עובדים צעירים. מחקר מקיף שנערך במדינות האיחוד האירופי מדגיש, כי לא קיימת בין צעירים למבוגרים תחרות על משרות, וכי פרישתם המוקדמת של מבוגרים אינה מועילה לצמצום האבטלה בקרב צעיריםBoeri et ) al., 2013)). כמו כן, הסתכלות היסטורית על שוק העבודה מראה, שכניסה של אוכלוסיות חדשות הביאה לצמיחה כלכלית ובעקבותיה לעלייה במספר המשרות.

  • אוכלוסייה צרכנית מצמיחה את המשק: אם לוקחים בחשבון את המאפיינים של 'תקופת החיים החדשה' ובהנחה כי מבוגרים יוכלו להמשיך לעבוד ולהתפרנס, הרי שייתכן שאנו עדים לתחילתה של כלכלה חדשה 'כלכלת אריכות החיים' (לניר, 2017). כלכלה זו משקפת את הפוטנציאל הצרכני של האוכלוסייה המבוגרת למגוון מוצרים ושירותים, קיימים וחדשים.


חיסכון

  • מעמסה כבדה על קרנות הפנסיה והביטוח הלאומי: חלקה של האוכלוסייה המבוגרת גדל בהתמדה (קישור לפוסט 5). ההערכות האקטואריות על תוחלת החיים, שנקבעו לפני שנים, אינן תואמות את המציאות ואת תחזיות הצמיחה בעתיד. בהנחה שהשירותים והקצבאות לפורשים לפנסיה ולמבוגרים יימשכו לפי המודל הקיים, הרי שההוצאה הציבורית בשיעורי התמ"ג צפויה לגדול מ-10.7% ב-2009 ל-12.4% ב-2029 (גבע, 2013). העלות הכלכלית למשק, הנגזרת מאובדן הכנסות מעבודת מבוגרים בישראל, ביחד עם עלויות הקצבאות המשולמות לאוכלוסייה המבוגרת, נאמדת בכ-16 מיליארד שקל בשנה (מנתוני הלמ"ס והמוסד לביטוח לאומי, 2018).

  • 'יחס התלות' הוא מדד הבודק את יכולתו של כוח העבודה לתמוך באוכלוסיות שאינן עובדות (הצעירות והמבוגרות). במקרה של האוכלוסייה המבוגרת, יחס זה מחושב באמצעות היחס שבין קבוצת גילאי 65 ומעלה לבין קבוצת הגילאים 64-20. בשנים האחרונות, לנוכח העלייה בתוחלת החיים והיעדר השינוי כנדרש בגיל הפרישה, רואים עלייה במספרם של הנתמכים ביחס לתומכים. הצפי הוא, כי משנת 2017 ועד ל-2045 יחס התלות יעלה ב-31% (למ"ס, תחזיות אוכלוסיית ישראל עד לשנת 2065, באתר האינטרנט).

  • הפסקת עבודה לפני גיל הפרישה משמעה ירידה בהכנסה לפני הפרישה וירידה בגובה קצבת הפנסיה לאחר הפרישה. ככל שירבו המקרים של פורשים לפני גיל הפרישה המוגדר, כך ירבו המבוגרים שיזדקקו לתמיכה ממשלתית בדמות קצבאות רווחה והשלמת הכנסה. כבר היום 18.8% מהאזרחים הוותיקים נמצאים מתחת לקו העוני (דוח ממדי העוני של הלמ"ס, 2018).

  • הוצאות מדינה על בריאות מבוגרים: מחקרים מעידים, כי העסקה בגיל מבוגר היא גורם מניעה של קשיים בריאותיים ולפיכך היא עתידה ליצור חיסכון משמעותי בהוצאה הציבורית לסיעוד ולבריאות (הכהן, 2014).


מצב זה, שבו חלק גדל והולך מהאוכלוסייה מתקשה להשתלב בשוק התעסוקה מהווה, כפי שראינו, פגיעה כלכלית בחברה, אך יש לו גם השפעות משמעותיות על המרקם החברתי. במקום להיות קבוצה התורמת לחברה ומקדמת אותה באמצעות הניסיון הרב שלה, הופכת קבוצת המבוגרים לתלויה ולנצרכת ומאבדת את מעמדה.


מוזמנים לקרוא על המשמעויות של אי-תעסוקת הפרט ברמת העיר, ברמת הארגון וכן ברמת האזרח המבוגר.


חזרה לדף: תעסוקת מבוגרים - למה? >>






36 צפיות0 תגובות